עוד על נשימת הקוברה 

על המתנה הכי גדולה שקיבלתי מהטנטרה, נשימת הקוברה.
בעקבות כמה דיונים על טנטרה ועל מדיטציות ועל נשימות,
קלטתי פתאום כמה דברים שונים ומשונים אנשים מדמיינים כשהם שומעים שאני מדברת על נשימת הקוברה,
אז מה זה בכלל? ולמה זה טנטרי?
אנשים שומעים מדיטציה, וחושבים על בן אדם שיושב בשקט בעיניים עצומות,
ואם הם ממש מעורים בעולם הזה, אז הם גם מכירים מדיטציות אקטיביות , תוך כדי ריקוד, ושירת מנטרות, את הנשימות המיוחדות ואולי גם את המודרות של הידיים והלשון, או מיינדולנס שפועלת על תשומת הלב והמודעות.
והכל נכון , 
כן, תרגול מדיטציה מיועד לשחרר אותנו מהתגובות האוטומטיות של המיינד, וללמד אותנו לשבת בשקט , להתנתק מהתגובתיות לחושים, לרכז את המודעות שלנו,
ויש אפילו מחקרים שמוכיחים כמה שהתרגול הזה מרגיע סטרס, ומשנה את תבניות התגובה של המח,
אבל,
כל זה לפי תורת הטנטרה היא רק ההתחלה,
כאשר אנחנו מבצעים את התרגול הפיזי , את הקריות המיוחדות של היוגה, אנחנו מאפשרים התחזקות של הגוף, שיאפשר לשבת ללא המיקוד המיידי שלנו בכאבים ואי נוחות,
חלק מהקריות , יחד עם הנשימות והמנטרות, מעירים את המרכזים האנרגטיים ומאזנים אותם, ופותחים את הערוצים,
השקט מאפשר את המיקוד,
ועכשיו אפשר להתחיל,
כל העבודה הזו, היא קדימון למה שבאמת חשוב, להעלות האנרגיה ולהתחיל בעבודה של מודעות לאנרגיה , וחיבור מלא שלנו ליקום (הידוע בשם הארה, סמדהי, נירוואנה ... - הכל שלבים של אותו תהליך מתקדם)
השלב הראשון מחבר אותנו עם הראיה הפנימית ופותח את העין השלישית, מחבר אותנו עם השמיעה הפנימית, עם התחושה הפנימית,
וכשאנחנו נמצאים שם במודעות הפנימית הזו, אנחנו מתחילים להתחבר אל החוץ,
ואנחנו ממשיכים בשלבים של העלאה עד שנגיע למצב של אחד עם היקום, בו הכל ברור , בו האור מאפשר לנו להבין איך חיינו קודם בין הצללים.
ומה הכי כיף?
הכי כיף אלו תופעות הלואי,
כל התהליך הזה שמשנה אותנו מבפנים,
מעדן את התחשותיות שלנו, מרחיב את ההילה, גוף האור הפנימי שלנו נפתח , שמחת החיים, האנרגיה , הבריאות, העוצמה , האינטגריטי הפנימי - הכל מתחזק.
כל אחד מהמתרגלים של נשימת הקוברה מספר סיפור אחר, כי הריפוי הפנימי פועל על כל אחד למה שהוא צריך לקבל.
אנשים השתחררו מדפוסים מעכבים , נפטרו ממחלות, קיבלו את הדחף לעשות דברים שקודם נראו כחלום רחוק, למי שהמיניות היתה מדוכאת , היא נפתחת לגמרי - ולא, זה לא תרגול מיני, זו פשוט טכניקה כל כך מדויקת של עבודת גופנפש שהיא פותחת כל מה שחסום.
ויש פה אלמנט של חניכה - של אנרגיה מכוונת שעוברת ממורה לתלמיד, ואנחנו מחוברים לשושלת של באבאג'י דרך סוניאטה סרוואסווטי וחנה והיום גם קירבי, 2 מורים מהשושלת המדויקת הזו.
הארה בסוף שבוע?
לפעמים, אבל האמת שלא ..
סוף שבוע מאד מרוכז, חויתי, לימודי, מעמיק, אבל בסופו יוצאים כשיש ביד את כל מה שצריך כדי להתחיל בתרגול היומי , ומעדויות התלמידים - אפילו כאלה שלא תרגלו קבוע. משהו בעוצמה של התרגול הזה, נותן את הכח וזה קורה.

אז מה זה בכל זאת נשימת הקוברה?
על כך אפשר לקרוא במאמר כאן